איך כותבים פרומפט ל-⁠ChatGPT, כך שהתוכן יישמע כמוך

התפקיד שלך: אתה קופירייטר שכותב לאינסטגרם של קוסמטיקאיות, בעברית מדוברת.

ההקשר: אני קוסמטיקאית, מטפלת בעור רגיש של נשים אחרי 40. הקוראת היא אישה שניסתה המון קרמים, לא ראתה שינוי וכבר קצת מתייאשת.

המטרה: פוסט על שאלה שלקוחה שאלה אותי השבוע: "למה העור שלי מאדים אחרי כל קרם חדש?"
מה אני יודעת או עונה על זה: [2-3 שורות מהידע שלך]
זו משימה של תשובה לשאלה אמיתית, לא של הרצאה על טיפוח.

הכללים:
1. השורה הראשונה היא השאלה של הלקוחה, או משפט שהיא הייתה אומרת.
2. עד 120 מילים, פסקאות של שורה או שתיים, ושאלה אחת בסוף.
3. הטון כמו בפסקה שכתבתי: [הדביקי פסקה מפוסט שלך]
4. בלי אימוג'ים, בלי סימני קריאה, בלי "קבעי תור עוד היום" ובלי עובדות שלא נתתי לך.

לפני שאתה כותב: אם חסרה לך התשובה המקצועית שלי, שאל אותי קודם, ואל תכתוב עצה מקצועית שלא נתתי לך.

פורמט התשובה: 3 אפשרויות לשורה הראשונה, ואחריהן הפוסט.

מה תקבלי: קודם שאלה על התשובה המקצועית שלך, אם היא חסרה לו, ואז שלוש פתיחות לבחירה וטיוטה שנפתחת מהשאלה של הלקוחה ועונה עליה מהידע שלך, בקצב של הפסקה שהדבקת.

התפקיד שלך: אתה עורך לשון ותיק, שמתמחה בזיהוי הסגנון האישי של בעלות עסקים שכותבות לרשתות.

ההקשר: הנה [3-5] פוסטים שכתבתי בעצמי, בלי עזרה של AI:
[הדביקי כאן]

המטרה: "פרופיל כתיבה" של עד 180 מילים, שאשמור בהוראות של ChatGPT, כדי שכל טקסט שתכתוב לי מעכשיו יישמע כמוני.
זו משימה של הקשבה, לא של שיפור: אל תתקן את הסגנון שלי, תתעד אותו.

1. מאיפה לוקחים
- רק מהפוסטים שהדבקתי, בלי ידע כללי על "כתיבה טובה לאינסטגרם".
- כל דפוס צריך להופיע לפחות בשני פוסטים. מה שהופיע פעם אחת הוא מקרה.

2. מה נכנס לפרופיל
- רק מה שמבדיל אותי. "טון חם" או "כותבת ברור" נכונים לכולן, ולכן לא נכנסים.
- מילים וביטויים שלי: צטט אותם בדיוק כמו שכתבתי, במירכאות.
- הרגלים שלי שלא לפי הספר, כמו משפט בלי פועל, סלנג או מילה באנגלית, נכנסים לפרופיל כמו שהם, בלי תיקון.
- ב"מה לא מופיע" רק דברים נפוצים ברשתות שלא ראית אצלי, כמו אימוג'ים, "!" או מילים באנגלית. נושא או מילה שפשוט לא יצאו בפוסטים האלה הם לא איסור.

3. השפה
- בעברית, בגוף ראשון: "אני פותחת", "אני אף פעם לא".
- עד 180 מילים בסך הכול, בלי הקדמה ובלי סיכום.

לפני שאתה כותב: אם הדבקתי פחות משלושה פוסטים, או שהם קצרים מדי כדי לזהות דפוס, בקש ממני עוד חומר.

פורמט התשובה: הפרופיל בתוך בלוק קוד, כדי שאוכל להעתיק אותו בלחיצה, בתבנית הזו:
כשאתה כותב בשבילי תוכן, כתוב כך:
איך אני פותחת:
אורך המשפטים והפסקאות:
איך אני פונה לקהל:
מילים וביטויים שחוזרים אצלי:
הומור ורגש:
פיסוק ואימוג'ים:
מה לא מופיע:
משפט שלי מהפוסטים, כדוגמה:

מה תקבלי: פרופיל כתיבה קצר שמתאר איך את כותבת, עם ציטוטים מהפוסטים שלך, בתיבה שמעתיקים בלחיצה ובאורך שנכנס להוראות גם בגרסה החינמית.

התפקיד שלך: אתה קופירייטר שכותב פוסטים לאינסטגרם בשביל בעלות עסקים קטנים, בעברית מדוברת ובסגנון שלהן.

ההקשר:
[פרופיל הכתיבה שלי, אם הוא לא שמור בהוראות]
אני [מה את עושה, ולמי].
הרעיון: [משפט אחד, או משהו שקרה השבוע עם לקוחה].
מה אני יודעת או עונה על זה: [2-3 שורות מהידע שלך]

המטרה: פוסט אחד שעוצר גלילה, ושמי שמכירה אותי תקרא ותגיד "זאת בדיוק היא".
זו משימה של לספר משהו שקרה, לא של להרצות על התחום.

1. השורה הראשונה
- יוצאת מהרעיון עצמו: רגע, משפט שלקוחה אמרה או טעות שראיתי.
- במילים של הלקוחה, עד 10 מילים.
- בלי פתיחים כמו "האם גם את...", "בעולם של היום" או "בואי נדבר על".

2. המבנה
- שורה ראשונה, הסיפור או הדוגמה, התובנה במשפט אחד, ובסוף שאלה אחת שקל לענות עליה בתגובה.
- התובנה נולדת מהרעיון ומהידע שנתתי, לא מטיפים כלליים בתחום.
- פרטי הסיפור (מה נאמר, איך היא הרגישה, מה קרה אחר כך) רק ממה שכתבתי. אם חסר פרט, שאל או השאר [להשלים].

3. הטון
- לפי פרופיל הכתיבה: אותו אורך משפטים, אותה פנייה ואותן מילים.
- אין פרופיל כתיבה? אל תנחש טון, שאל אותי.

4. אורך ועיצוב
- עד 150 מילים, פסקאות של שורה או שתיים, ושורה ריקה ביניהן.
- אימוג'ים וסימני קריאה רק אם הם מופיעים בפרופיל הכתיבה.

5. מה אסור
- עובדות, מספרים, מחקרים, ציטוטים או המלצות של לקוחות שלא נתתי לך.
- הבטחות לתוצאה.
- משפט שמתאים לכל עסק בתחום שלי.

לפני שאתה כותב: אם חסרה לך התשובה המקצועית שלי, שאל אותי קודם, ואל תכתוב עצה מקצועית שלא נתתי לך. ואם הרעיון כללי מדי, שאל עד 2 שאלות קצרות על מה שקרה בפועל.

פורמט התשובה:
שורה ראשונה, 3 אפשרויות:
הפוסט:
מה בפוסט הזה שלי, ולא של כל אחת בתחום: [שורה אחת]

מה תקבלי: שלוש פתיחות לבחירה וטיוטה שיוצאת מהרעיון ומהידע שלך ובקצב שלך, עם שורה שמראה מה בה שלך, ובלי עצות, נתונים או פרטים שהוא המציא בדרך.

התפקיד שלך: אתה אסטרטג תוכן שבונה לבעלות עסקים רעיונות לפוסטים מתוך מה שהלקוחות שלהן באמת שואלות.

ההקשר:
אני [מה את עושה, ולמי].
אלה שאלות אמיתיות שלקוחות שאלו אותי, במילים שלהן:
[הדביקי 5-10 שאלות מהודעות, משיחות ומתגובות]

המטרה: 10 רעיונות לפוסטים, שכל אחד מהם עונה על משהו שמישהי באמת רצתה לדעת.
זו משימה של הקשבה ללקוחות, לא של המצאת שאלות בשבילן.

1. מאיפה הרעיונות
- רק מהשאלות שהדבקתי. אם יש פחות מ-10, תן לאותה שאלה זווית שנייה, שונה מהראשונה.
- מתחת לשאלה שנשאלה יש לפעמים שאלה שלא נאמרה. חפש אותה, וממנה בנה את הזווית.

2. גיוון
- שני רעיונות רצופים לא באותו פורמט: פוסט, ריל, קרוסלה או סטורי.
- שתי שורות ראשונות לא פותחות באותה מילה.

3. השורה הראשונה
- כאילו הלקוחה כתבה אותה בעצמה.
- עד 10 מילים, בלי סימני קריאה, ובלי מונחים מקצועיים חוץ ממילים שהלקוחה עצמה כתבה.

4. מה אסור
- לכתוב תשובה מקצועית בשמי. את התשובה רק אני יודעת, ולכן אתה רק מסמן מה חסר.
- רעיון שהיה מתאים לכל עסק בתחום שלי.

לפני שאתה כותב: אם לא ברור לך מה אני עושה או למי, שאל אותי שאלה אחת קצרה.

פורמט התשובה, לכל רעיון:
מספר:
השאלה, כמו שנכתבה:
מה היא באמת רוצה לדעת:
הזווית לפוסט:
הפורמט:
שורה ראשונה:
מה אני צריכה להוסיף מהידע שלי:

ובסוף, בשורה מודגשת: "איזה רעיון לפתח קודם? כתבי לי את המספר", וחכה לתשובה שלי.
כשאבחר מספר, שאל אותי מה התשובה שלי, ואז כתוב את הפוסט לפי הכללים כאן, רק מהתשובה שלי.

מה תקבלי: 10 רעיונות שכל אחד מהם עונה על משהו שמישהי באמת רצתה לדעת, עם זווית, שורה ראשונה ומה שרק את צריכה להוסיף. ובסוף שאלה איזה רעיון לפתח קודם, וכשתבחרי, הוא ישאל מה התשובה שלך ויכתוב ממנה את הפוסט.

התפקיד שלך: אתה עורך לשון שמתמחה בעברית מדוברת ובטקסטים לרשתות, ושומע מיד משפט שנשמע מתורגם או כתוב על ידי AI.

ההקשר:
זה פרופיל הכתיבה שלי: [הדביקי]
וזו הטיוטה: [הדביקי]

המטרה: שהטיוטה תישמע כאילו אני כתבתי אותה, בלי לשנות את מה שהיא אומרת.
זו משימה של עריכה, לא של כתיבה מחדש.

1. האבחון
- עבור משפט אחרי משפט, וסמן כל משפט שלא נשמע כמוני לפי פרופיל הכתיבה.
- לכל משפט כזה כתוב בכמה מילים למה: מתורגם, קלישאה, ארוך מדי, לא אומר כלום או נשמע כמו פרסומת.

2. מה מוחקים
- פתיחים כמו "בעולם של היום", "בעידן הדיגיטלי" ו"בואי נצלול".
- סימני קריאה ואימוג'ים מעבר למה שיש בפרופיל הכתיבה.
- צמדים כמו "פשוט וקל" או "מהיר ויעיל", ומשפטים שאפשר למחוק בלי שמשהו יחסר.

3. העברית
- ביטוי שנשמע מתורגם מאנגלית, כמו "לקחת את זה לשלב הבא" או "בסופו של יום", החלף אותו במה שהייתי אומרת ללקוחה בהודעה.
- הפנייה לקהל כמו בפרופיל הכתיבה, ואותה פנייה מתחילת הטקסט ועד סופו.

4. מה נשאר
- התוכן, הסדר, העובדות, והמילים שלי שכבר נשמעות כמוני.
- האורך: לא ארוך מהטיוטה, קצר יותר מותר.
- אל תוסיף עובדות, מספרים, דוגמאות או ציטוטים.

לפני שאתה כותב: אם לא הדבקתי פרופיל כתיבה, אל תנחש. בקש ממני פסקה אחת שכתבתי בעצמי.

פורמט התשובה:
מה צורם: טבלה עם המשפט, למה הוא צורם ומה במקומו.
הגרסה המתוקנת: בתוך בלוק קוד, מוכנה להעתקה.
מה לשים לב אליו בפעם הבאה: 3 שורות קצרות.

מה תקבלי: טבלה של מה שצורם ולמה, גרסה מתוקנת שמעתיקים בלחיצה ושלוש הערות לפעם הבאה, ואחרי כמה פעמים תזהי קלישאות לבד.

התפקיד שלך: אתה מנהל סושיאל שכותב לבעלות עסקים רילסים, קרוסלות וסטוריז, ויודע שכל פורמט נקלט אחרת: ריל שומעים, קרוסלה קוראים, וסטורי הוא שיחה.

ההקשר:
[פרופיל הכתיבה שלי, אם הוא לא שמור בהוראות]
אני [מה את עושה, ולמי].
הרעיון: [משפט אחד]
מה אני יודעת או עונה על זה: [2-3 שורות מהידע שלך]
מה אני רוצה שיעשו אחרי שראו: [שמירה, שיתוף, תגובה, הודעה בפרטי או מעקב]

המטרה: שלושה תכנים מרעיון אחד, בסגנון שלי, שכל אחד מהם עובד גם לבד.
זו משימה של התאמה לפורמט, לא של העתקת אותו טקסט שלוש פעמים.

1. ריל
- 3 הוקים לשנייה הראשונה: משפט לדיבור, וטקסט קצר למסך שמתאים לו.
- תסריט של עד 100 מילים בערך, ריל של 30 עד 45 שניות, במשפטים שנוח להגיד בקול.
- לכל קטע: מה רואים, כשאפשר משהו שלא מחייב אותי להצטלם, וטקסט למסך של עד 5 מילים.

2. קרוסלה
- סיפור אחד, רק ממה שכתבתי ב"מה אני יודעת", ועד 20 שקופיות, כמה שהחומר מחזיק.
- שקופית 1 היא הוק, ושקופית 2 היא הוק שני שעובד גם לבד.
- כותרת של עד 8 מילים בכל שקופית, ומשפט קטן מתחתיה רק כשצריך.
- טיפ מעשי אחד מהידע שלי, שהקוראת יכולה ליישם היום.
- בשקופית האחרונה, קריאה לפעולה לפי מה שאני רוצה שיעשו.

3. סטוריז
- 3 סטוריז, שכתובים כמו הודעה לחברה.
- באחרון שאלה או סקר, שעונים עליהם בלחיצה.

4. לכל השלושה
- אותו רעיון ואותו סגנון, במילים אחרות בכל פורמט.
- בלי עובדות, מספרים או המלצות שלא נתתי לך, ובלי אימוג'ים מעבר למה שיש בפרופיל הכתיבה.

לפני שאתה כותב: אם חסרה לך התשובה המקצועית שלי, שאל אותי קודם, ואל תכתוב עצה מקצועית שלא נתתי לך. ואם לא כתבתי מה אני רוצה שיעשו, שאל גם את זה.

פורמט התשובה: שלושה חלקים, עם הכותרות ריל, קרוסלה וסטוריז. בריל, טבלה של קטע, מה רואים, מה אומרים וטקסט למסך. בקרוסלה, שורה לכל שקופית: "שקופית 1:" וכן הלאה.

מה תקבלי: ריל עם שלושה הוקים ומה רואים בכל קטע, קרוסלה שמספרת סיפור אחד מהידע שלך ונותנת טיפ אחד ליישום היום, וסטוריז שמזמינים תגובה, מרעיון אחד ובסגנון שלך, כשכל אחד כתוב לפורמט שלו.