מילון Claude Code בעברית

המוח שעושה את העבודה. יש כמה, וכל אחד טוב למשהו אחר.

איפה זה באפליקציה

בשורה שמתחת לתיבת הכתיבה כתוב שם המודל, למשל Opus 5.5. לוחצת עליו ובוחרת מהרשימה.

דוגמה מהעסק

דף מכירה חדש מאפס? Opus. תיקון של מילה אחת בכותרת? Sonnet או Haiku מספיקים לגמרי.

כמה מאמץ הוא משקיע כשהוא חושב לפני שהוא עונה.

איפה זה באפליקציה

ליד שם המודל, באותה רשימה. Medium מתאים לרוב הדברים.

דוגמה מהעסק

שאלה קצרה על ניסוח? Low. תוכנית תוכן לחודש שלם? High. רק זכרי שככל שהוא חושב יותר, הוא גם צורך יותר מהמכסה.

שיחה אחת עם Claude, מההודעה הראשונה ועד שפותחים חדשה.

איפה זה באפליקציה

סשן חדש נפתח בכפתור New, למעלה בצד. הסשנים הקודמים נשמרים שם, ואפשר לחזור לכל אחד.

דוגמה מהעסק

משימה חדשה, סשן חדש: הכיתובים לאינסטגרם בסשן אחד, והצעת המחיר בסשן אחר. ככה הוא לא מתבלבל, וגם המכסה מחזיקה יותר.

כל מה שהוא מחזיק בראש בתוך סשן אחד: ההודעות, הקבצים והתשובות.

איפה זה באפליקציה

כותבת /context בתיבת הכתיבה, והוא מראה מה ממלא את התיק. הפקודה /compact מסכמת את השיחה ומפנה מקום.

דוגמה מהעסק

בסשן ארוך על דף נחיתה הוא פתאום שכח שביקשת בלי אימוג'ים? התיק התמלא. פותחת סשן חדש, ואת הכלל שחשוב לך כותבת ב-⁠CLAUDE.md.

קובץ הוראות שאת כותבת פעם אחת, והוא קורא אותו בתחילת כל סשן.

איפה זה באפליקציה

קובץ בתיקייה שלך. הפקודה /init יוצרת אחד, או שפשוט כותבת לו: "תוסיף את זה ל-⁠CLAUDE.md". יש קובץ כללי לכל העבודה, ויש קובץ נפרד לכל פרויקט.

מה כדאי שיהיה בו

מי את, למי את פונה, הטון שלך ומה אסור. למשל: "פונה ללקוחה בלשון נקבה, ובלי מקפים ארוכים".

הערות ש-⁠Claude כותב לעצמו, לבד, על מה שלמד עלייך תוך כדי עבודה. בסשן הבא הוא כבר יודע.

איפה זה באפליקציה

הוא כותב אותו לבד. הפקודה /memory מראה מה הוא שמר, ושם אפשר לתקן או למחוק. ואפשר גם לבקש ממנו ישירות: "תזכור ש...".

דוגמה מהעסק

תיקנת אותו שהמחירים שלך כוללים מע״מ? יש סיכוי טוב שבפעם הבאה הוא כבר יידע. אבל הוא מחליט לבד מה שווה לזכור, ולכן כלל שחשוב לך באמת שמה ב-⁠CLAUDE.md.

הוראות קבועות למשימה שחוזרת, שהוא שולף לבד כשצריך.

איפה זה באפליקציה

כותבת / בתיבת הכתיבה, והסקילים שלך מופיעים ברשימה. וכשהבקשה שלך מתאימה לסקיל, הוא שולף אותו לבד.

דוגמה מהעסק

סקיל לכיתובים לאינסטגרם, שיודע את הטון שלך, את האורך ואת הקריאה לפעולה שאת אוהבת. הכלל שלי: משימה שעשיתי פעמיים הופכת לסקיל.

חבילה מוכנה של סקילים וכלים שמתקינים בלחיצה.

איפה זה באפליקציה

הכפתור + שליד תיבת הכתיבה, ואז Add plugins.

דוגמה מהעסק

במקום לבנות לבד כמה סקילים לשיווק, מתקינה פלאגין שכבר יש בו כאלה. והטיפ: מבקשת מ-⁠Claude להתאים אותם לעסק שלך, ולא משתמשת בהם כמו שהם.

הדרך שבה Claude מתחבר לכלים אחרים, כמו Gmail ו-⁠Canva, ועובד בתוכם.

איפה זה באפליקציה

לרוב לא צריך לגעת בזה בעצמך: מפעילה קונקטור, והוא מחובר. בטרמינל, הפקודה /mcp מנהלת את החיבורים.

דוגמה מהעסק

מחוברת ל-⁠Gmail? מבקשת "תסכם לי את המיילים מלקוחות מהשבוע", והוא קורא אותם בעצמו, בלי שתעתיקי אף מייל.

החיבורים המוכנים עצמם, כמו Gmail, יומן, Canva ו-⁠Notion. מפעילים אותם בלחיצה.

איפה זה באפליקציה

ב-⁠claude.ai, בעמוד הקונקטורים (claude.ai/customize/connectors). מה שחיברת שם נטען לבד גם ב-⁠Claude Code.

דוגמה מהעסק

מחברת את היומן פעם אחת, ומעכשיו אפשר לשאול: "מה יש לי מחר, ואיפה יש חלון לפגישה עם לקוחה חדשה?"

הדרך שבה תוכנה אחת מבקשת משהו מתוכנה אחרת.

איפה תפגשי את זה

לא באפליקציה עצמה. תשמעי את המילה כשתרצי לחבר שירות שאין לו קונקטור מוכן.

דוגמה מהעסק

מערכת הדיוור שלך נותנת לך מפתח API? הוא כמו סיסמה: לא שולחת אותו בוואטסאפ, ולא שמה אותו בקובץ שאת משתפת.

העבודה רצה על המחשבים של Anthropic, ולא על המחשב שלך.

איפה זה באפליקציה

מהטלפון: אפליקציית Claude, הלשונית Code, בוחרת מאגר ב-⁠GitHub ומתארת משימה. לעבודה בענן צריך שהקבצים יהיו במאגר ב-⁠GitHub, אתר ששומר קבצים של פרויקטים.

דוגמה מהעסק

משימה ארוכה, כמו גרסה חדשה לדף הנחיתה, ממשיכה לרוץ גם כשסגרת את המחשב ויצאת לפגישה. וההפך מענן הוא "מקומי" (Local): העבודה רצה על המחשב שלך, מתוך התיקייה שבחרת.

AI שלא רק עונה לך, אלא מבצע משימה עד הסוף: מחליט מה הצעד הבא, משתמש בכלים ושואל רשות כשצריך. Claude Code הוא סוכן.

איפה זה באפליקציה

זו הלשונית Code. בצ'אט הרגיל את מקבלת תשובה, וב-⁠Code את מקבלת עבודה גמורה.

דוגמה מהעסק

"תסדר לי את הקבלות בתיקייה לפי חודשים": הוא עובר קובץ אחרי קובץ ומסדר בעצמו, במקום להסביר לך איך עושים את זה.

ההודעה שאת כותבת לו: מה את רוצה, בשביל מי, ואיך זה צריך להיראות.

איפה זה באפליקציה

תיבת הכתיבה, זו שכתוב בה Describe a task or ask a question.

דוגמה מהעסק

במקום "תכתוב לי פוסט", כותבת: "פוסט לאינסטגרם על מבצע החורף בקליניקה, בטון קליל, עד 5 שורות, עם שאלה בסוף".

המקום במחשב שבו Claude Code עובד: הוא קורא את הקבצים שבו, יוצר חדשים ומשנה אותם.

איפה זה באפליקציה

בשורה שמתחת לתיבת הכתיבה: כפתור התיקייה, ואז Open folder…

דוגמה מהעסק

תיקייה בשם "קלוד" עם הלוגו, תמונה שלך ורשימת השירותים. רק עותקים, לא המקור. והוא יכול להגיע גם לקבצים מחוץ לה, ולכן במצב Manual הוא שואל לפני כן.

כמה חופש את נותנת לו לפני שהוא עוצר ושואל.

איפה זה באפליקציה

בשורה שמתחת לתיבת הכתיבה, בצד ימין. ובטרמינל, Shift+Tab מחליף בין המצבים.

דוגמה מהעסק

מתחילה ב-⁠Manual, כדי לראות בדיוק מה הוא עושה. אחרי כמה משימות שעברו חלק, אפשר לעבור ל-Accept edits.

שימי לב

יש גם Bypass permissions: לתת לה את המפתחות לכל העסק ולטוס לחופשה, כי הכול רץ בלי לשאול. לפי התיעוד הרשמי הוא מתאים רק לסביבה מבודדת בלי אינטרנט, ולא למחשב הפרטי שלך, ובאפליקציה הוא מוסתר עד שאת מפעילה אותו בהגדרות. וגם על Auto כתוב בתיעוד שהוא לא מבטיח בטיחות. למקור בתיעוד

השאלה "מותר לי?" שקופצת לפני פעולה, למשל Allow Claude to write index.html?

איפה זה באפליקציה

קופץ בתוך השיחה, בעיקר במצב Manual. אם על הכפתור הלבן לא כתוב Allow once, האפשרות הזאת מחכה בחץ הקטן שלידו.

בפועל

את בונה דף לסדנה, והוא שואל אם מותר לו לכתוב את index.html? זה הדף עצמו, אז מאשרת. הוא רוצה למחוק קובץ שאת לא מכירה? Deny, ושואלת אותו במילים שלך מה הוא מנסה לעשות.

מצב שבו הוא רק בודק ומציע תוכנית, ולא משנה כלום עד שאת מאשרת.

איפה זה באפליקציה

באותו תפריט של מצבי ההרשאה. באפליקציה, הבחירה ב-⁠Plan תקפה רק לסשן הנוכחי.

דוגמה מהעסק

לפני שהוא בונה לך דף נחיתה שלם, הוא מראה אילו חלקים יהיו בו ומה ייכתב בכל אחד. את מתקנת את התוכנית לפני שהוא עובד, ולא אחרי, וזה חוסך גם מהמכסה.

מחזיר קובץ למה שהיה לפני שהוא שינה אותו.

איפה זה באפליקציה

ליד כל שינוי מופיע מספר כמו ‎+199 וכפתור Undo. ובטרמינל: Esc פעמיים, או הפקודה /rewind.

דוגמה מהעסק

ביקשת לשנות את הצבע של הכפתורים, והוא שינה גם את הכותרות? Undo, ומבקשת שוב, הפעם רק את הכפתורים. רק זכרי ש-⁠Undo מחזיר קבצים, לא דברים שכבר יצאו החוצה: מייל שנשלח, נשלח.

כמה עבודה המנוי שלך כולל. יש מכסה שמתאפסת כל 5 שעות ויש מכסה שבועית, והן משותפות לצ'אט הרגיל ול-⁠Claude Code.

איפה זה באפליקציה

לוחצת על השם שלך למטה בצד, ואז Usage. בטרמינל: /usage.

דוגמה מהעסק

המכסה נגמרה באמצע דף? מחכה לאיפוס. וכדי שזה יקרה פחות: סשן חדש לכל משימה, ו-⁠Sonnet לשגרה.

חתיכה קטנה של טקסט: מילה, חלק ממילה או אפילו אות. Claude קורא וכותב בטוקנים, ובהם נמדדים גם הקונטקסט וגם השימוש.

איפה זה

לא תראי אותם באפליקציה, אבל כל הודעה וכל קובץ שהוא קורא נספרים בהם.

דוגמה מהעסק

צירפת מסמך ארוך בשביל שאלה על פסקה אחת? הוא קורא את כל הקוביות. עדיף להדביק רק את הפסקה.

חלון שבו כותבים למחשב פקודות בטקסט, בלי כפתורים. Claude Code עובד גם שם, אבל כדי להתחיל את לא צריכה אותו.

איפה זה

ב-⁠Windows הוא נקרא Terminal או PowerShell, וב-⁠Mac הוא נקרא Terminal. יש כמה קיצורים שעובדים רק שם, כמו Esc פעמיים לחזרה אחורה.

בפועל

לבנות אתר, לכתוב כיתובים ולסדר קבצים אפשר לגמרי מהאפליקציה. ועוד מילה שתשמעי באותו הקשר: VS Code, תוכנה לכתיבת קוד ש-⁠Claude Code עובד גם בתוכה.

השפה שבה כתובים דפי אינטרנט. כשהוא בונה לך דף, יוצא קובץ שנגמר ב-.html, ואת פותחת אותו בדפדפן.

איפה זה

לחיצה כפולה על הקובץ בתיקייה, והוא נפתח בדפדפן.

דוגמה מהעסק

index.html הוא בדרך כלל דף הבית של האתר. אז כשהוא שואל אם מותר לו לכתוב אותו, זה האתר שלך שנבנה.

קובץ טקסט פשוט, עם סימנים קטנים לכותרות ולרשימות. CLAUDE.md וקובץ ההוראות של כל סקיל (SKILL.md) הם קבצים כאלה.

איפה זה

כל תוכנת טקסט פותחת אותו, כמו Notepad ב-⁠Windows או TextEdit ב-⁠Mac.

בפועל

את ה-⁠CLAUDE.md שלך את כותבת כמו רשימה רגילה: כותרת "העסק שלי", ומתחתיה כמה נקודות. לא צריך לדעת יותר מזה.

לקחת אתר שבנית במחשב ולשים אותו על שרת, כדי שתהיה לו כתובת שכל אחת יכולה לפתוח.

איפה זה

דרך שירות לאחסון אתרים, כמו Vercel (שתיכף נגיע אליו). אפשר לבקש מ-⁠Claude Code שיסביר לך איך, צעד אחר צעד.

דוגמה מהעסק

האתר שבנית במדריך למתחילות נמצא בינתיים רק אצלך במחשב. כדי לשלוח ללקוחות קישור, את מעלה אותו לאינטרנט.

אתר ששומר את הקבצים של פרויקט, יחד עם כל הגרסאות שלו. Claude Code יודע לשמור לשם ולהביא משם.

איפה זה

באתר github.com, עם חשבון חינמי. כל פרויקט שם נקרא מאגר (repository), ואפשר לשמור אותו פרטי, כך שרק את רואה אותו.

דוגמה מהעסק

האתר שלי שמור ב-⁠GitHub, אז כששינוי לא יוצא טוב, מבקשים מ-⁠Claude Code לחזור לגרסה הקודמת. וגם כדי לעבוד עם Claude Code בענן, הקבצים צריכים להיות שם.

שירות שמחזיק את האתר שלך באוויר, כך שכל אחת יכולה להיכנס אליו מכל מקום ובכל שעה.

איפה זה

באתר vercel.com. מחברים אותו ל-⁠GitHub, ומאז כל שינוי שנשמר שם עולה לאתר לבד. יש חבילה חינמית לשימוש אישי, וחבילה בתשלום לשימוש מסחרי.

דוגמה מהעסק

Claude Code בונה את השינוי, ואני אומרת לו "תעלה את זה לאתר". אחרי רגע זה כבר באוויר, בלי שנגעתי בשום הגדרה.

הכתובת של האתר, מה שכותבים בדפדפן. למשל hanitabernshtein.com.

איפה זה

קונים אותו באתרים שמוכרים דומיינים, ומשלמים עליו פעם בשנה. אחר כך מחברים אותו לאתר ב-⁠Vercel, ו-⁠Claude Code יכול להסביר לך בדיוק על מה ללחוץ.

דוגמה מהעסק

בלי דומיין משלך, הכתובת של האתר נראית כמו my-site.vercel.app. עם דומיין היא נראית כמו של עסק.

מסד נתונים באינטרנט: המקום שבו אתר או אפליקציה שומרים מידע, כמו נרשמות, הזמנות ומשתמשים.

איפה זה

באתר supabase.com, עם חבילה חינמית. יש לו חיבור (קונקטור) ל-⁠Claude, ככה ש-⁠Claude Code יכול לבנות בו טבלאות ולקרוא מהן בשבילך.

דוגמה מהעסק

טופס הרשמה לסדנה באתר שלך: כל נרשמת נשמרת ב-⁠Supabase, ואת רואה את כולן בטבלה אחת מסודרת.

פעולה שקורית לבד כשמשהו אחר קורה, בלי שאת עושה אותה. Make הוא כלי שבונים בו אוטומציות כאלה, בלי קוד.

איפה זה

באתר make.com. יש לו חיבור (קונקטור) ל-⁠Claude, ככה ש-⁠Claude Code יכול לבנות, לבדוק ולתקן אוטומציות ב-⁠Make בשבילך.

דוגמה מהעסק

מישהי קונה קורס, ובלי שנגעת בכלום היא נכנסת לרשימת התפוצה ומקבלת מייל עם הגישה.

החלק באפליקציה שבו Claude מבצע משימות עבודה עד הסוף, כמו Claude Code, אבל בלי קוד ובלי טרמינל: מסמכים, סידור קבצים ומחקר.

איפה זה באפליקציה

הלשונית Chat and Cowork, ושם בוחרת Cowork בתיבת ההודעה.

דוגמה מהעסק

"תסכם לי את המחקר על המתחרות למסמך מסודר", וחוזרת אחר כך למסמך מוכן. המשימות ממשיכות לרוץ גם כשהאפליקציה סגורה, חוץ ממשימות שצריכות קבצים מהמחשב שלך.

פקודות קצרות שמתחילות בסלאש, הקו הנטוי (/). כל אחת עושה פעולה קבועה.

איפה זה באפליקציה

כותבת / בתיבת הכתיבה, ונפתחת רשימה. גם הסקילים שלך נמצאים בה.

שלוש ששווה להכיר

/init יוצרת CLAUDE.md, /compact מסכמת שיחה ארוכה ומפנה מקום, והפקודה /context מראה מה ממלא את התיק.

עוזר ש-⁠Claude שולח למשימה צדדית. יש לו קונטקסט משלו, ורק הסיכום שלו חוזר לשיחה שלך.

איפה זה באפליקציה

לרוב הוא שולח אותם לבד. אפשר גם לבקש: "תשלח סוכן משנה שיבדוק את...".

דוגמה מהעסק

מחקר על חמש מתחרות: סוכני משנה עוברים על האתרים שלהן, ולשיחה שלך חוזרים רק הסיכומים, כך שהתיק לא מתמלא. רק שימי לב שגם העבודה שלהם נספרת מהמכסה.

פקודה שרצה לבד ברגע קבוע, למשל בכל פעם שהוא מסיים לערוך קובץ.

איפה זה באפליקציה

הוא מוגדר בקובץ ההגדרות, והפקודה /hooks מציגה את כל ההוקים. זה כבר שלב מתקדם.

דוגמה מהעסק

הדוגמה מהתיעוד הרשמי: התראה שקופצת כשהוא מחכה לאישור שלך, כדי שלא תצטרכי לשבת ולבהות במסך.

רגע, לא ההוק מהשיווק?

לא. ההוק של הריל הוא המשפט הראשון שעוצר את הגלילה. אותה מילה באנגלית, שני דברים אחרים לגמרי.

משימה שרצה לבד בזמן שקבעת, בלי שתצטרכי לבקש שוב.

איפה זה באפליקציה

לוחצת על Scheduled, ואז New task. האפליקציה צריכה להיות פתוחה והמחשב ער, כמו המכונה שצריכה חשמל. יש גם משימות בענן, שרצות גם כשהמחשב כבוי, והן עדיין בתצוגה מקדימה.

דוגמה מהעסק

כל בוקר ב-⁠8, שלושה רעיונות לסטורי של היום מחכים לך בתיקייה, עוד לפני הקפה.

ממשיכה מהטלפון שיחה שרצה במחשב שלך. המחשב עושה את העבודה, והטלפון רק מנווט.

איפה זה באפליקציה

במחשב: המתג Remote Control בפרטי השיחה, או כותבת /remote-control. בטלפון: אפליקציית Claude, הלשונית Code, ובוחרת את השיחה. צריך מנוי Pro ומעלה.

דוגמה מהעסק

יצאת לאסוף את הילדים באמצע עבודה על דף מכירה? מאשרת לו את השלב הבא מהטלפון, מהאוטו בחניה.

דף חי ופרטי ב-⁠claude.ai ש-⁠Claude מכין לך, ושאפשר לשתף בקישור. כשמשהו משתנה, הדף מתעדכן, והקישור נשאר אותו קישור.

איפה זה באפליקציה

מבקשת "תכין לי את זה כדף לשיתוף", או כותבת /artifacts. משתפת מהכפתור Share.

דוגמה מהעסק

הצעת מחיר ללקוחה כדף מעוצב, במקום קובץ מצורף. היא ביקשה שינוי? מתקנת, והקישור שכבר שלחת מראה את הגרסה החדשה.